עתירה מנהלית

עתירה מנהלית היא עתירה אשר מוגשת בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים. עד שנת 2000 עתירות אלו נידונו בבג"ץ עקב "ירושה" מימי המנדט הבריטי, כאשר מרבית השופטים בבית המשפט בערכאה הגבוהה ביותר היו בריטים. לאחר הקמת המדינה, עברו עתירות אלו לבג"ץ, אך בשל נפחן הגבוה צורך, נוצר הצורך לפזר אותן בין בתי המשפט המחוזיים.

עתירה מנהלית מוגדרת כעתירה העוסקת ביחסים שבין הפרט לשלטון בנושאים כגון ארנונה, חינוך, רישוי עסקים ועוד. מכיוון שפעם אלו היו נידונות בבג"ץ, הן מכונות גם "בג"צונים".

מלבד עתירות מנהליות, בית המשפט המנהלי דן גם בערעורים מנהליים ותובענות מנהליות. (כיום תובענה מנהלית עוסקת בפועל רק בפיצויי מכרז ציבורי).

כיצד מגישים עתירה מנהלית?

הגשת עתירה מנהלית צריכה להתבצע בפרק זמן של 45 יום לכל היותר מקבלת ההחלטה אותה רוצה העותר לתקוף, אלא אם כן על העתירה הספציפית חלים חוקים אחרים. עתירה שלא מוגשת בזמן עשויה להידחות על הסף. גם שיהוי ללא הצדקה של ממש יכולה להוביל לדחייה שלה. העתירה חייבת לכלול את שם "המשיב הראוי", כאשר המשיבים עשויים להיות גם אנשים וחברות פרטיים אשר נפגעים מן העתירה, ולא רק רשויות מקומיות. (לדוגמה, כאשר שני תושבים נמצאים בסכסוך לגבי חזקה על שטח מסוים).

לעתירה תצורף ההתכתבות המלאה בין העותר לבין הגורמים הרלוונטים. עתירה ללא הוכחה לפניה מוקדמת לא תתקבל, אלא אם כן קיימת לכך סיבה מוצדקת ומנומקת. כמו כן, בעתירה מנהלית מגישים את כל המסמכים הרלוונטיים יחד עם העתירה ולא ניתן להוסיף מסמכים נוספים בשלב התצהירים (התצהיר שמגישים מכונה ”בג"צי").

סמכות השופט לגבי עתירה מנהלית

מלבד סמכותו של השופט היושב בבית המשפט לעתירות מנהליות לדחות או לבטל את העתירה, הוא רשאי גם לבקש תיקונים או השלמות כלשהם בעתירה, כולל הגשת מסמכים נוספים לטובת מתן פסק הדין.

מתן צווי ביניים

צו ביניים מקביל לסעד זמני ומטרתו לספק פתרון ביניים עד שיוגש פסק דין סופי בעניין העתירה. מרבית צווי הביניים נועדו למנוע נזק נוסף בזמן הדיון. כל אחד מן הצדדים יכול להגיש בקשה למתן צו ביניים בכל אחד משלבי העתירה, אך גם כאן עליו לעשות זאת ללא שהות על מנת שתתקבל. עתירה יכולה להתקבל עם או ללא דיון מקדים ולעיתים תדרש גם ערובה כספית.

מדוע יש להיות מיוצג על ידי עו"ד מומחה בעתירות מנהליות?

עורך דין לנושא עתירות מנהליות מכיר את הפרוצדורות השונות של עתירות אלו אשר שונות מסדר הדין האזרחי בכל מה שקשור לתצהירים, חקירת עדים, שמיעת עדויות ואופן הגשת הטיעונים בכתב או טעינה שלהם בעל פה.

פורסם בקטגוריה ארנונה לעסקים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.